 |
| דוד פרידלנדר |
בס"ד
העם היהודי ואתגרי העת החדשה- דוד פרידלנדר
דוד פרידלנדר (1750-1834) היה מהרדיקלים (אנשים שרוצים שיעשו תיקונים יסודיים במקום מסוים) באנשי תנועת ההשכלה היהודית וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין, הוא נולד למשפחת סוחרים אמידה בקניגסברג שברוסיה וב-1771 עבר לברלין.
דוד פרידלנדר היה אחד מן האנשים הקיצוניים והבולטים באנשי תנועת ההשכלה היהודית אשר עודדה השתלבות בחברה הסובבת ואימצה את ערכי הנאורות והמנהגים שביניהם חיו היהודים, הוא שאב את השראתו ממי שנחשב ל'אבי תנועתה השכלה", משה מנדלסון, אך מבלי שהיה לו אותו יחס חיובי כלפי ערכי המסורת, בנוסף כל מעשה התיקונים בדת של פרידלנדר נועד למטרה אחת ויחידה , שלה הקדיש את פעילותו הציבורית - להשגת שוויון זכויות בעבור יהודי גרמניה.
פרידלנדר היה פעיל אצל השלטונות בכדי להשיג שוויון זה ליהודים.
באותה תקופה הוציא הקיסר יוזף השני את "כתב הסובלנות שבו הוענקו ליהודים זכויות רבות ובוטלו איסורים שונים שחלו עליהם, אך גם הוטלו עליהם חיובים חדשים, בפרט בתחום החינוך. הותר ליהודים ללמוד בבתי הספר המודרניים של המדינה ולפתוח בתי ספר מודרניים משל עצמם, שבהם ילמדו בגרמנית.
דוד פרידלנדר פעל גם בתחום החינוך, הוא וגיסו הקימו ב-1778 את בית הספר "חינוך נערים" בברלין ומימנו וניהלו אותו לאחר מכן, וב-1784 הקימו לידו בית דפוס להדפסת ספרי השכלה.
ב-1779 חיבר פרידלנדר מקראה של טקסטים כלליים ויהודיים בגרמנית לילדי בית הספר.
במסגרת הפעילות בקהילת ברלין היה רואה החשבון של הקהילה, וב-1809 היה ליהודי הראשון שישב במועצת העיר ברלין.
לפרנסתו החזיק בית חרושת למשי. עושרו אפשר לו לתמוך בפעילויות תרבות ומדע והוא תמך גם ברבים מן המשכילים שהיו להם קשיי פרנסה כגון נפתלי הרץ וייזל.
פרידלנדר היה מקורב למבשרי היהדות הרפורמית, אך הוא עצמו היה דאיסט מוחלט ושאף להתנתק מהדת כליל, לא לשנותה.
הוא אף פנה בעילום שם לכומר אברהם טלר, להצטרף לכנסייתו תוך שמירה על רעיונות כלליים אך ללא התחייבות לקבלת כללי הנצרות, רעיון זה נדחה ואף סחף תגובות רבות ואז פנה פרידלנדר "לתקן" את הדת היהודית כדי שלא תהא מחסום למתן השוויון האזרחי.
פרידלנדר תמך בביטול ברית המילה, ב-1812 פרסם חוברת ובה קרא למסור את ניהול החינוך היהודי לשלטונות הגרמניים ,להוציא מהסידור את התפילות העוסקות בירושלים ובקיבוץ גלויות ולהחליף את לשון התפילה מעברית לגרמנית מתוך זה שפרוסיה היא מולדתם של היהודים הפרוסים.
פרידלנדר דחף להרחיב את השימוש בלשון הגרמנית אצל היהודים לתרבות
בס"ד
העם היהודי ואתגרי העת החדשה- דוד פרידלנדר
דוד פרידלנדר (1750-1834) היה מהרדיקלים (אנשים שרוצים שיעשו תיקונים יסודיים במקום מסוים) באנשי תנועת ההשכלה היהודית וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין, הוא נולד למשפחת סוחרים אמידה בקניגסברג שברוסיה וב-1771 עבר לברלין.
דוד פרידלנדר היה אחד מן האנשים הקיצוניים והבולטים באנשי תנועת ההשכלה היהודית אשר עודדה השתלבות בחברה הסובבת ואימצה את ערכי הנאורות והמנהגים שביניהם חיו היהודים, הוא שאב את השראתו ממי שנחשב ל'אבי תנועתה השכלה", משה מנדלסון, אך מבלי שהיה לו אותו יחס חיובי כלפי ערכי המסורת, בנוסף כל מעשה התיקונים בדת של פרידלנדר נועד למטרה אחת ויחידה , שלה הקדיש את פעילותו הציבורית - להשגת שוויון זכויות בעבור יהודי גרמניה.
פרידלנדר היה פעיל אצל השלטונות בכדי להשיג שוויון זה ליהודים.
באותה תקופה הוציא הקיסר יוזף השני את "כתב הסובלנות שבו הוענקו ליהודים זכויות רבות ובוטלו איסורים שונים שחלו עליהם, אך גם הוטלו עליהם חיובים חדשים, בפרט בתחום החינוך. הותר ליהודים ללמוד בבתי הספר המודרניים של המדינה ולפתוח בתי ספר מודרניים משל עצמם, שבהם ילמדו בגרמנית.
דוד פרידלנדר פעל גם בתחום החינוך, הוא וגיסו הקימו ב-1778 את בית הספר "חינוך נערים" בברלין ומימנו וניהלו אותו לאחר מכן, וב-1784 הקימו לידו בית דפוס להדפסת ספרי השכלה.
ב-1779 חיבר פרידלנדר מקראה של טקסטים כלליים ויהודיים בגרמנית לילדי בית הספר.
במסגרת הפעילות בקהילת ברלין היה רואה החשבון של הקהילה, וב-1809 היה ליהודי הראשון שישב במועצת העיר ברלין.
לפרנסתו החזיק בית חרושת למשי. עושרו אפשר לו לתמוך בפעילויות תרבות ומדע והוא תמך גם ברבים מן המשכילים שהיו להם קשיי פרנסה כגון נפתלי הרץ וייזל.
פרידלנדר היה מקורב למבשרי היהדות הרפורמית, אך הוא עצמו היה דאיסט מוחלט ושאף להתנתק מהדת כליל, לא לשנותה.
הוא אף פנה בעילום שם לכומר אברהם טלר, להצטרף לכנסייתו תוך שמירה על רעיונות כלליים אך ללא התחייבות לקבלת כללי הנצרות, רעיון זה נדחה ואף סחף תגובות רבות ואז פנה פרידלנדר "לתקן" את הדת היהודית כדי שלא תהא מחסום למתן השוויון האזרחי.
פרידלנדר תמך בביטול ברית המילה, ב-1812 פרסם חוברת ובה קרא למסור את ניהול החינוך היהודי לשלטונות הגרמניים ,להוציא מהסידור את התפילות העוסקות בירושלים ובקיבוץ גלויות ולהחליף את לשון התפילה מעברית לגרמנית מתוך זה שפרוסיה היא מולדתם של היהודים הפרוסים.
פרידלנדר דחף להרחיב את השימוש בלשון הגרמנית אצל היהודים לתרבות
בס"ד
וגם לתפילה ולכן תרגם את הסידור לגרמנית באותיות עבריות. פרידלנדר תרגם גם את ספר קהלת, ביאר את פרקי אבות והשתתף בתרגום ההפטרות לגרמנית (בנוסף ביאר ופרש כמה מספריו של משה מנדלסון).
דעה אישית:
אנו לא בעד פעולתו של דוד פרידלנדר, ראשית כיוון שכל פעולותיו נעשו עקב אמונתו הדאיסטית שאיננו מאמינות בה, פרידלנדר רצה שיהיה שוויון זכויות בין היהודים לגרמנים וכדי שזה יקרה הוא תמך בביטול עקרונות חשובים לעם היהודי כמו ברית המילה, בנוסף הוא רצה להוציא מהסידור את התפילות העוסקות בירושלים כיוון שהאמין שפרוסיה היא מולדתם של היהודים הפרוסים למרות שירושלים מכילה ערך רוחני גבוה בהרבה לפי דעתנו, פרידלנדר רצה להשתלב בחברת הגויים ולאמץ לעם היהודי קצת ממנהגיהם של הגרמנים והכל בכדי להשיג להם שוויון זכויות.
אנו לא בעד פעולתו של דוד פרידלנדר, ראשית כיוון שכל פעולותיו נעשו עקב אמונתו הדאיסטית שאיננו מאמינות בה, פרידלנדר רצה שיהיה שוויון זכויות בין היהודים לגרמנים וכדי שזה יקרה הוא תמך בביטול עקרונות חשובים לעם היהודי כמו ברית המילה, בנוסף הוא רצה להוציא מהסידור את התפילות העוסקות בירושלים כיוון שהאמין שפרוסיה היא מולדתם של היהודים הפרוסים למרות שירושלים מכילה ערך רוחני גבוה בהרבה לפי דעתנו, פרידלנדר רצה להשתלב בחברת הגויים ולאמץ לעם היהודי קצת ממנהגיהם של הגרמנים והכל בכדי להשיג להם שוויון זכויות.
משוב:
תהליך הלמידה תרם ועזר לנו להבין את התקופה ולדעת יותר על האנשים שפעלו בה וכך גם על "תנועת ההשכלה היהודית" בה פעל דוד פרידלנדר.
תהליך הלמידה תרם ועזר לנו להבין את התקופה ולדעת יותר על האנשים שפעלו בה וכך גם על "תנועת ההשכלה היהודית" בה פעל דוד פרידלנדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה