 |
| הרב יחיא יצחק הלוי |
עבודת חקר
בהיסטוריה כיתה י'
בהיסטוריה כיתה י'
מגישה: חן פרידמן ורינת מוריס
מורה:שרית שביט
בי"ס: צביה הרצליה
מורה:שרית שביט
בי"ס: צביה הרצליה
תוכן ענינים
1-2 חקירת האישיות של הרב יחיא יצחק הלוי:
* מקום ותקופת פעילותו
* רקע לתקופת פעילותו
* תעודת זהות
* אידיאולוגיה תפיסת עולם
*השתייכות קבוצתית
*ספרים,פרסומים,הישגים
*השפעתו על בני התקופה והשפעה עתידית
*דעה אישית שלי על דמותו של הרב יחיא יצחק הלוי
3-4 סיכום על הרב יחיא יצחק הלוי
5 הצגת הדמות באופן מענין לכיתה -תפזורת
6 משוב על תהליך הלמידה
6 רשימה ביבליוגרפית
חקירת האישיות של הרב יחיא יצחק הלוי:
מקום ותקופת פעילותו:
חיי בשנים:תמוז ה'תרכ"ח[ - י"א בסיוון ה'תרצ"ב; יולי-אוגוסט 1867 או 1868 - 15 ביוני 1932 היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן במשך שלושים שנה עד פטירתו.
רקע לתקופת פעילותו
בתימן היו שנים קשות(1903-1905)שנות בצורת ורעב ועל כך נוסף המצור
שהטילו חיילי האימאם על צנעא ,הרב יחיא עצמו הוגלה
האימאם והקהילה בחרו ברב יחיא עם עוד שני רבנים לעמוד בראש ,בסופו של דבר הוא עמד לבדו בהנהגת תימן במשך שלושים
תעודת זהות:
חיי בשנים1868-1932 תרכח-תרצ"ב בתימן
מקום מגורים:תימן
שם האב:משה
שם האם:רומיה
תפקידים:ראב"ד ליהודי תימן
רב ראשי=חכם באשי ליהודי תימן במשך 30שנה
חיי בשנים:תמוז ה'תרכ"ח[ - י"א בסיוון ה'תרצ"ב; יולי-אוגוסט 1867 או 1868 - 15 ביוני 1932 היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן במשך שלושים שנה עד פטירתו.
רקע לתקופת פעילותו
בתימן היו שנים קשות(1903-1905)שנות בצורת ורעב ועל כך נוסף המצור
שהטילו חיילי האימאם על צנעא ,הרב יחיא עצמו הוגלה
האימאם והקהילה בחרו ברב יחיא עם עוד שני רבנים לעמוד בראש ,בסופו של דבר הוא עמד לבדו בהנהגת תימן במשך שלושים
תעודת זהות:
חיי בשנים1868-1932 תרכח-תרצ"ב בתימן
מקום מגורים:תימן
שם האב:משה
שם האם:רומיה
תפקידים:ראב"ד ליהודי תימן
רב ראשי=חכם באשי ליהודי תימן במשך 30שנה
אידיאולוגיה תפיסת עולם:
הוא היה רב שהקפיד על קלה כחמורה
פסק הלכות והשיב על שותי"ם רבים אך יחד עם זאת היה פתוח לשילוב של לימודי חול וציונות ואף עמד בקשר הלכתי עם רבני א"י
הוא היה רב שהקפיד על קלה כחמורה
פסק הלכות והשיב על שותי"ם רבים אך יחד עם זאת היה פתוח לשילוב של לימודי חול וציונות ואף עמד בקשר הלכתי עם רבני א"י
השתייכות קבוצתית:
הרב השתייך לקבוצה שכונתה "העקשים" מלשון עקשנות –המעונינים בלימוד בדרך שאינה פוסלת את הקבלה , הרקע לתנועה מפורט להלן:
"הדרדעים"-פסלו את הקבלה שאינה מובנת ע"י השכל התנועה כונתה "דור דעה" והרב יחיא יצחק הלוי התנגד לכך והשתייך לתנועת "העקשים"=עקשנים
למרות הפוליטיקה ששררה אז סביב מחלוקת זו. עם זאת יש להדגיש כי למרות המחלוקת הגדולה, המשיכו הרב הלוי והרב קאפח לכבד זה את זה והמשיכו לשתף פעולה כבית הדין הגדול בתימן
"הדרדעים"-פסלו את הקבלה שאינה מובנת ע"י השכל התנועה כונתה "דור דעה" והרב יחיא יצחק הלוי התנגד לכך והשתייך לתנועת "העקשים"=עקשנים
למרות הפוליטיקה ששררה אז סביב מחלוקת זו. עם זאת יש להדגיש כי למרות המחלוקת הגדולה, המשיכו הרב הלוי והרב קאפח לכבד זה את זה והמשיכו לשתף פעולה כבית הדין הגדול בתימן
ספרים,פרסומים,הישגים:
**"תורה מציון"-חידושי תורה והשגות
**שו"תים רבים הכתובים בכתב יד וממתינים לפרסום
**"תורה מציון"-חידושי תורה והשגות
**שו"תים רבים הכתובים בכתב יד וממתינים לפרסום
השפעתו על בני התקופה והשפעה עתידית:
פעילותו הציבורית הייתה ענפה ביותר: הוא מינה את הרב יחיא נחום כשליח
בית דין צנעא לבדיקת הרבנים והשוחטים בכל מרחבי תימן. פעילות זו ביססה את מעמדו של הרב הראשי כסמכות הלכתית שאין לה עוררין ובכל הקהילות היה שמו נערץ. הוא פעל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפוייה,
דאג להשיג רישיונות עליה לארץ ישראל אליה ייחל לעלות כל ימיו.
עמד בקשר תמידי עם מנהיגי היישוב בארץ ישראל ועודד את העלייה לארץ ישראל מתוך מטרה להיאחז בה. תמך בתנועה הציונית ובמכתביו ניכרת חיבתו אליהם בזה הלשון: "אחינו היקרים הציונים". גאל את אדמות היהודים מהוקף המוסלמי. מלך תימן האימאם יחיא חמיד אלדין העריכו מאוד, ותמיד היה מתייעץ איתו בענייני המדינה והפוליטיקה.
עמד בקשר עם קהילות יהודיות בחו"ל ובארץ ישראל. הקים ישיבה ועמד בראשה כשהוא נותן בה שיעורים בש"ס ופוסקים ערב ובוקר. כל פעילותו העניפה של הרב הראשי הייתה ללא שכר, כדרכם של חכמי תימן לדורותיהם.
בית דין צנעא לבדיקת הרבנים והשוחטים בכל מרחבי תימן. פעילות זו ביססה את מעמדו של הרב הראשי כסמכות הלכתית שאין לה עוררין ובכל הקהילות היה שמו נערץ. הוא פעל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפוייה,
דאג להשיג רישיונות עליה לארץ ישראל אליה ייחל לעלות כל ימיו.
עמד בקשר תמידי עם מנהיגי היישוב בארץ ישראל ועודד את העלייה לארץ ישראל מתוך מטרה להיאחז בה. תמך בתנועה הציונית ובמכתביו ניכרת חיבתו אליהם בזה הלשון: "אחינו היקרים הציונים". גאל את אדמות היהודים מהוקף המוסלמי. מלך תימן האימאם יחיא חמיד אלדין העריכו מאוד, ותמיד היה מתייעץ איתו בענייני המדינה והפוליטיקה.
עמד בקשר עם קהילות יהודיות בחו"ל ובארץ ישראל. הקים ישיבה ועמד בראשה כשהוא נותן בה שיעורים בש"ס ופוסקים ערב ובוקר. כל פעילותו העניפה של הרב הראשי הייתה ללא שכר, כדרכם של חכמי תימן לדורותיהם.
דעה אישית שלי על דמותו של הרב יחיא יצחק הלוי:
הרב יחיא יצחק הלוי הינו רב גדול בתורה
עצם העובדה שהוא הנהיג את יהודי תימן במשך שלושים שנה ברצף מעידה על אישיותו ועל בקיאותו
אין ספק שהוא היה גדול בתורה בפסיקותיו ובאופן לימודו שימש דוגמא להתמדה
יחד עם למדנותו התורנית הוא לא חשש לשלב לימודי חול ואף צידד בציונות אלו שני ערכים שאנו מקיימים עד היום
עצם העובדה שהוא הנהיג את יהודי תימן במשך שלושים שנה ברצף מעידה על אישיותו ועל בקיאותו
אין ספק שהוא היה גדול בתורה בפסיקותיו ובאופן לימודו שימש דוגמא להתמדה
יחד עם למדנותו התורנית הוא לא חשש לשלב לימודי חול ואף צידד בציונות אלו שני ערכים שאנו מקיימים עד היום
סיכום על הרב יחיא יצחק הלוי:
הרב יחיא יצחק הלוי תמוז ה'תרכ"ח - י"א בסיוון ה'תרצ"ב; יולי-אוגוסט 1868 - 15 ביוני 1932) היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן במשך שלושים שנה עד פטירתו.יחיא יצחק הלוי נולד בצנעא בירת תימן. אביו משה היה מראשי הקהילה וסבו מצד אמו רומיה היה הרב שלום מנצורה.
תחילת לימודו היה אצל סבו עד שזה נפטר בשנת ה'תרמ"ד (1885). הוא הוסמך לשחיטה בגיל 11 כשסבו "עומד על גביו". לאחר מכן למד בישיבתו של הרב חיים קורח שם נודע ר' יחיא בלמדנותו הרבה.
פעילותו
בשנת 1902 נבחר לרב הראשי של צנעא, אך סירב ורק בשנת 1905 החל לשמש בתפקידו והיה למעשה הרב הראשי לכל קהילות יהודי תימן. הוכר כגדול בתורה ובעל חכמה דיפלומטית. שאף להקנות לבני דורו גם השכלה כללית ולכן בשנת 1910 היה מתומכי בית ספר אשר בו למדו גם לימודים כלליים נוסף ללימודי הקודש הקיימים ובו שימש הרב יחיא קאפח כמנהל ביה"ס, אולם לאחר כארבע שנים נסגר ביה"ס בגלל חזרת האימאם יחיא לשלטון.
פעילותו הציבורית הייתה ענפה ביותר. הוא מינה את הרב יחיא נחום כשליח בית דין צנעא לבדיקת הרבנים והשוחטים בכל מרחבי תימן. פעילות זו ביססה את מעמדו של הרב הראשי כסמכות הלכתית שאין לה עוררין ובכל הקהילות היה שמו נערץ. הוא פעל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפוייה, דאג להשיג רישיונות עליה לארץ ישראל אליה ייחל לעלות כל ימיו. עמד בקשר תמידי עם מנהיגי היישוב בארץ ישראל ועודד את העלייה לארץ ישראל מתוך מטרה להיאחז בה. תמך בתנועה הציונית ובמכתביו ניכרת חיבתו אליהם בזה הלשון: "אחינו היקרים הציונים". גאל את אדמות היהודים מהוקף המוסלמי. מלך תימן האימאם יחיא חמיד אלדין העריכו מאוד, ותמיד היה מתייעץ איתו בענייני המדינה והפוליטיקה. עמד בקשר עם קהילות יהודיות בחו"ל ובארץ ישראל. הקים ישיבה ועמד בראשה כשהוא נותן בה שיעורים בש"ס ופוסקים ערב ובוקר. כל פעילותו העניפה של הרב הראשי הייתה ללא שכר, כדרכם של חכמי תימן לדורותיהם.
תחילת לימודו היה אצל סבו עד שזה נפטר בשנת ה'תרמ"ד (1885). הוא הוסמך לשחיטה בגיל 11 כשסבו "עומד על גביו". לאחר מכן למד בישיבתו של הרב חיים קורח שם נודע ר' יחיא בלמדנותו הרבה.
פעילותו
בשנת 1902 נבחר לרב הראשי של צנעא, אך סירב ורק בשנת 1905 החל לשמש בתפקידו והיה למעשה הרב הראשי לכל קהילות יהודי תימן. הוכר כגדול בתורה ובעל חכמה דיפלומטית. שאף להקנות לבני דורו גם השכלה כללית ולכן בשנת 1910 היה מתומכי בית ספר אשר בו למדו גם לימודים כלליים נוסף ללימודי הקודש הקיימים ובו שימש הרב יחיא קאפח כמנהל ביה"ס, אולם לאחר כארבע שנים נסגר ביה"ס בגלל חזרת האימאם יחיא לשלטון.
פעילותו הציבורית הייתה ענפה ביותר. הוא מינה את הרב יחיא נחום כשליח בית דין צנעא לבדיקת הרבנים והשוחטים בכל מרחבי תימן. פעילות זו ביססה את מעמדו של הרב הראשי כסמכות הלכתית שאין לה עוררין ובכל הקהילות היה שמו נערץ. הוא פעל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפוייה, דאג להשיג רישיונות עליה לארץ ישראל אליה ייחל לעלות כל ימיו. עמד בקשר תמידי עם מנהיגי היישוב בארץ ישראל ועודד את העלייה לארץ ישראל מתוך מטרה להיאחז בה. תמך בתנועה הציונית ובמכתביו ניכרת חיבתו אליהם בזה הלשון: "אחינו היקרים הציונים". גאל את אדמות היהודים מהוקף המוסלמי. מלך תימן האימאם יחיא חמיד אלדין העריכו מאוד, ותמיד היה מתייעץ איתו בענייני המדינה והפוליטיקה. עמד בקשר עם קהילות יהודיות בחו"ל ובארץ ישראל. הקים ישיבה ועמד בראשה כשהוא נותן בה שיעורים בש"ס ופוסקים ערב ובוקר. כל פעילותו העניפה של הרב הראשי הייתה ללא שכר, כדרכם של חכמי תימן לדורותיהם.
3
פולמוס הקבלה
בשנת ה'תרע"ד (1914) יצא בגלוי הדיין הרב יחיא קאפח במלחמה נגד ספר הזוהר והמקובלים והקים את תנועת "דור דעה" שכונו "דרדעים", ובכך פרצה מחלוקת גדולה ביניהם. בראש המתנגדים לרב קאפח עמדו הרב הלוי, והרב סעיד עוזרי. הם כינו את תנועתו וחסידיו בשם הלועג להם "דרדעים". ידו של הרב הלוי הייתה על העליונה והוא הצליח לאחד סביבו את רובה המוחלט של יהדות תימן ורבניה, למרות הפוליטיקה ששררה אז סביב מחלוקת זו. עם זאת יש להדגיש כי למרות המחלוקת הגדולה, המשיכו הרב הלוי והרב קאפח לכבד זה את זה והמשיכו לשתף פעולה כבית הדין הגדול בתימן.
לימודו
בית המדרש בו לימד הרב תורה והתפלל כל תפילותיו נקרא "אלמדרש". בבית מדרש זה למדו תלמוד בבלי וירושלמי משנה תורה לרמב"ם. ביו כתליו התקבצו טובי תלמידי החכמים אשר ביקשו ללמוד תורה מפיו. בשעה שתים אחר חצות לילה הקדים הרב את כולם בפתיחת שערי בית המדרש. תוך שעה קלה התמלא המקום בתלמידים שהצטופפו ארבעה סביב גמרא אחת לאור עששית נפט, זאת לאור קביעת הרמב"ם כי "אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה".
שם לב לבעיות כל התלמידים, כשהוא עונה לשואלים ושואל אחרים כדי לבדוק מה מידת הבנתם. לימודו היה בעומק העיון מתוך מגמה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. לסיום השיעור חזרו כולם יחד על מה שלמדו.
תלמידיו
מתלמידיו המובהקים נמנים בנו, הרב שלום יצחק הלוי (לימים, דיין והרב הראשי ליהודי תימן בישראל), הרב יוסף שמן (לימים, רב העיר הרצליה) והרב חיים חובארה (לימים, דיין בביה"ד בבאר שבע). מבין באי ישיבתו המפורסמים היו גם הרב ישראל עוזרי (ראב"ד העיר בית עדאקה)
הרב הראשי יחיא יצחק הלוי נפטר בצנעא בירת תימן בי"א בסיון ה'תרצ"ב 1932. בנו חיים שהיה אז בן 12 שנה עלה לארץ ישראל בשנת 1950 ולימים נתמנה לרב הראשי להרצליה עד פטירתו בשנת 2005 בגיל 85.
הרב יחיא יצחק הלוי הותיר אחריו מכתבים רבים בהם מאות תשובות בהלכה ובהשקפה. כל הכתבים עדיין ספונים בכתב יד ומצפים לגואלם אצל נכדו יהודה יצחק הלוי מירושלים. פרסום הכתבים ישפוך אור על פרשיות רבות בדורו ועל אישיותו הגדולה.
4
5
תפזורת-הרב יחיא יצחק הלוי
בשנת ה'תרע"ד (1914) יצא בגלוי הדיין הרב יחיא קאפח במלחמה נגד ספר הזוהר והמקובלים והקים את תנועת "דור דעה" שכונו "דרדעים", ובכך פרצה מחלוקת גדולה ביניהם. בראש המתנגדים לרב קאפח עמדו הרב הלוי, והרב סעיד עוזרי. הם כינו את תנועתו וחסידיו בשם הלועג להם "דרדעים". ידו של הרב הלוי הייתה על העליונה והוא הצליח לאחד סביבו את רובה המוחלט של יהדות תימן ורבניה, למרות הפוליטיקה ששררה אז סביב מחלוקת זו. עם זאת יש להדגיש כי למרות המחלוקת הגדולה, המשיכו הרב הלוי והרב קאפח לכבד זה את זה והמשיכו לשתף פעולה כבית הדין הגדול בתימן.
לימודו
בית המדרש בו לימד הרב תורה והתפלל כל תפילותיו נקרא "אלמדרש". בבית מדרש זה למדו תלמוד בבלי וירושלמי משנה תורה לרמב"ם. ביו כתליו התקבצו טובי תלמידי החכמים אשר ביקשו ללמוד תורה מפיו. בשעה שתים אחר חצות לילה הקדים הרב את כולם בפתיחת שערי בית המדרש. תוך שעה קלה התמלא המקום בתלמידים שהצטופפו ארבעה סביב גמרא אחת לאור עששית נפט, זאת לאור קביעת הרמב"ם כי "אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה".
שם לב לבעיות כל התלמידים, כשהוא עונה לשואלים ושואל אחרים כדי לבדוק מה מידת הבנתם. לימודו היה בעומק העיון מתוך מגמה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. לסיום השיעור חזרו כולם יחד על מה שלמדו.
תלמידיו
מתלמידיו המובהקים נמנים בנו, הרב שלום יצחק הלוי (לימים, דיין והרב הראשי ליהודי תימן בישראל), הרב יוסף שמן (לימים, רב העיר הרצליה) והרב חיים חובארה (לימים, דיין בביה"ד בבאר שבע). מבין באי ישיבתו המפורסמים היו גם הרב ישראל עוזרי (ראב"ד העיר בית עדאקה)
הרב הראשי יחיא יצחק הלוי נפטר בצנעא בירת תימן בי"א בסיון ה'תרצ"ב 1932. בנו חיים שהיה אז בן 12 שנה עלה לארץ ישראל בשנת 1950 ולימים נתמנה לרב הראשי להרצליה עד פטירתו בשנת 2005 בגיל 85.
הרב יחיא יצחק הלוי הותיר אחריו מכתבים רבים בהם מאות תשובות בהלכה ובהשקפה. כל הכתבים עדיין ספונים בכתב יד ומצפים לגואלם אצל נכדו יהודה יצחק הלוי מירושלים. פרסום הכתבים ישפוך אור על פרשיות רבות בדורו ועל אישיותו הגדולה.
4
5
תפזורת-הרב יחיא יצחק הלוי
2)תפקיד לשלושים שנה-
3)היה בקשר עם תנועה בצרפת-
4)חוברת שפרסם-
5)הכינוי לבית מדרשו-
6)זמן הלימוד שאהב-
7)שיטת הלימוד של הרב-
8)עיר מגוריו-
9)המתנגדים ל"דרדעים"-
6
משוב על תהליך הלמידה
העבודה תרמה לי בכך שלמדתי להכיר דמות רבנית לא מפורסמת כל כך
התקשתי למצוא חומרים עליו בגלל מיעוט התיעוד שיש מארצות האיסלם
ובפרט שכתביו עדין כתובים בכתב יד ועדין לא הועלו לדפוס
ונהנתי לראות כמה הוא השפיע על חיי רבים בפסיקות ובערכים שלו
וצאצאיו ממשיכים להנהיג בארץ ישראל ע"פ דרכו
רשימה ביבליוגרפית
ויקופדיה
הספר "איש ימיני" אבירן הלוי
1)תפקידו הראשון-ראב"ד
2)תפקיד לשלושים שנה-רב ראשי ליהודי תימן
3)היה בקשר עם תנועה בצרפת-כיח
4)חוברת שפרסם-"תורה מציון"
5)הכינוי לבית מדרשו-"אלמדרש"
6)זמן הלימוד שאהב-לילה
7)שיטת הלימוד של הרב-עיון
8)עיר מגוריו-צנעא
9)המתנגדים ל"דרדעים"-"עקשים"
3)היה בקשר עם תנועה בצרפת-כיח
4)חוברת שפרסם-"תורה מציון"
5)הכינוי לבית מדרשו-"אלמדרש"
6)זמן הלימוד שאהב-לילה
7)שיטת הלימוד של הרב-עיון
8)עיר מגוריו-צנעא
9)המתנגדים ל"דרדעים"-"עקשים"
בילדותו למד תורה מפי אבי אמו666, הרב שלום מנצורה,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה